לצד הפריצות ה"מסורתיות" לאתרים ישראלים בזמן משבר הרשת הפכה לזירה של מלחמת גולשים על דעת קהל, הסברה ופורקן עצבים שקיבלו ביטוי במדיה חברתית. לצד סרטונים רשמיים ולא רשמיים ב- YouTube והסברה עצמית בטוויטר, פייסבוק היא הזירה הבולטת ביותר – לא מפתיע בהתחשב בכך שישראל וטורקיה הן שתיים מהמדינות עם היקף החדירה הגבוה ביותר של פייסבוק במזרח התיכון.

מעבר לעניין ההסברה הישראלית שהוא נושא לפוסט בפני עצמו, למלחמה הזו נגררים גם מותגים ישראלים וגם אנחנו בבלינק התגייסנו בצו 8.

בלילה שלאחר תחילת פרשת המשט גילינו בעמוד הפייסבוק של orange עשרות גולשים טורקים שהציפו באופן מאורגן את ה- Wall של המותג במאות הודעות נאצה נגד ישראל. דגלים, תמונות, סרטונים וגם צלבי קרס וקריאות בעד היטלר – כל החבילה שמאוד לא נעימה לעיניים ישראליות.

כחצי שעה לאחר תחילת ההתקפה כבר ראינו בזמן אמת מאות תגובות הולכות ונערמות תוך דקות.

הודעה לדוגמה. ליחצו על התמונה להודעות נוספות

העמוד של orange לא היה עמוד המותג היחיד בפייסבוק שנפגע מהמתקפה. עמודים נוספים של מותגים בולטים כמו HP ודומינוס פיצה סבלו מהתקפות דומות, אלו ורבים אחרים הותקפו לצד מאות קבוצות, עמודים ופרופילים אישיים של ישראלים שנפרצו.

נראה שגולשים טורקים חיפשו עמודים של מותגים המוכרים להם באנגלית, בצירוף המילה Israel ולאחר מכן הפיצו את הקישור אליהם באמצעות קבוצות ועמודים אנטי-ישראלים בצורה מאורגנת.

כדי לטפל בבעיה, נקטנו במספר צעדים:

1. מעקב ובקרה: לאינטרנט אין "שעת סגירה". לא הגיוני לצפות למעקב הדוק אחר עמוד של מותג בכל שעות היום והלילה, אך בזמני משבר מהסוג הזה חשוב לתת תשומת לב מיוחדת לנוכחות של מותגים במדיה חברתית ולפקח עליהם יותר מהרגיל. במקרה הזה, בגלל האופי הצעיר של העמוד ציפינו לדיונים פוליטיים שעלולים להידרדר במהירות. המעקב הזה איפשר גם גילוי כמעט מידי של ההצפה.

2. מהירות תגובה: ההתקפה התקיימה בשעות הלילה המאוחרות ובכל-זאת מספר גולשים ערניים שביקרו בעמוד שמו לב אליה והחלו לתקוף בחזרה. אם היינו בוחרים לפעול ולהגיב רק בבוקר למחרת ההפרעה שיצרו המציפים לשיחה בעמוד הייתה גבוה יותר.

3. שקיפות מול הגולשים: מיד כשהבחנו במתקפה החלטנו ליידע את החברים בעמוד שאנו מודעים למצב ומטפלים בו. ההודעה הובילה מיידית לעשרות תגובות ששיבחו והודו ל- orange.

עדכון של אורנג' וכמה מתגובות הגולשים. ליחצו לצפייה בשרשור המלא

4. שימוש בכלים הטכנולוגיים: במהלך הלילה בהרבה עבודה סיזיפית מחקנו את כל ההודעות נגד ישראל והרחקנו מהעמוד את כל הגולשים הבעיתיים. אפשר למחוק הודעה של גולש מעמוד או לחסום אותו מרשימת החברים וניתן לעשות את שתי הפעולות בפעולה אחת ולחסוך זמן ועבודה. היכרות מעמיקה עם הכלים העומדים לרשותנו בפייסבוק ובכל פלטפורמה אחרת, גם אם הם לא בשימוש יום-יומי, היא הכרחית.

5. טיפול נקודתי: על כל הודעה שנמחקה וגולש שהוגבל הגיעו עשרות גולשים חדשים שהציפו את העמוד, והבנו שיש לנו עסק עם קבוצה גדולה ומאורגנת היטב שגם בחרה לתקוף את העמוד בשעות הלילה כאשר הם מצפים שהוא לא יהיה מפוקח.

כפתרון זמני, החלטנו לסגור את האפשרות לחברים לכתוב על ה- Wall בעמוד למהלך הלילה כדי למנוע מהודעות נאצה חדשות להתפרסם בו, ולפקח עליו באופן צמוד למחרת עד למציאת פתרון קבוע.

ההחלטה לא הייתה פשוטה בגלל התזמון שלה: העמוד היה בשיא של פעילות עם אלפי אינטראקציות מצד הגולשים בשבוע, שהודו ל- orange על ה- Wall על פרויקט orange RockCorps שנחתם יום קודם לכן בהופעה של ריהאנה, אך כמות הודעות הנאצה לא יכלה לאפשר שיחה תקינה בעמוד.

6. טיפול במקור הבעיה: פנינו לנענע 10, נציגת פייסבוק בישראל וביקשנו לסייע לנו בפתרון לבעיה. פייסבוק העולמית – שכבר הכירה את הנושא והייתה מוצפת בפניות של גולשים מרחבי העולם – לא יכלה להציע את עזרתה ולבסוף בחרנו בפתרון יצירתי.

באמצעות ממשק ניהול העמוד הגבלנו את האפשרות לגישה לעמוד לחברים מישראל בלבד, לצד כמה מדינות נוספות שהגיעו מהן חברים רבים שזיהינו בעזרת כלי ה- Analytics החדש. הצעד הזה הוביל לעצירת המתקפה על העמוד משום שגולשים מחוץ לישראל לא יכלו לגשת אליו.

במקרה של חברת סלולר ישראלית שפחות רלוונטית לישראלים שחיים בחו"ל, זה היה הפתרון הטוב ביותר שאיפשר לנו ולגולשים לחזור לשגרה כבר בבוקר למחרת.

לסיכומו של ענין, מבחינתי הלקח החשוב ביותר מהמקרה הזה הוא שפייסבוק לא שונה מכל מקום אחר בו מתנהלת שיחה ברשת, ובכלל בין בני אדם. כמו בכל מקום אחר גם בפייסבוק ישראלים כמו ישראלים מתמלאים ציונות, שוכחים את התלונות ההדדיות ומתאחדים נגד ה"אויב" בשעת משבר. במקרה שלנו, התקיפה הטורקית משכה את תשומת הלב והפריעה לשיחה התקינה למשך כיומיים אך היא גם איחדה את הגולשים יחד, יצרה תחושת קהילתיות בעמוד בו חברים כ-15 אלף חברים ועודדה הזדהות עם המותג.

התנהגות הגולשים במקרה הזה מרתקת בעיני, משום שמדובר בעמוד של מותג ולא בעמוד "ממלכתי". הם כעסו, תקפו בחזרה, שוחחו ביניהם וניסו להרגיע אחד את השני וגם פנו ישירות ל- orange בבקשות או רעיונות כיצד לטפל בבעיה.

גולשים מבקשים מ- orange טיפול, דקות לאחר תחילת ההצפה בעמוד

הקו הניטראלי שבו נקטנו וקטיעה מיידית של כל דיון בעל אופי פוליטי עזרו לגולשים להיזכר שהם משוחחים בעמוד של מותג ישראלי-בי"ל ולא בעמוד רשמי של מדינת ישראל ומנע מדיונים אנטי-טורקיים להתפתח, אך גם יצר גל של עשרות תגובות תמיכה במותג ובישראל במה שנתפס כמלחמה על ההסברה הישראלית.

הדרך בה פעלנו הוכיחה את עצמה כנכונה טכנית ובעיקר תוכנית, וכמו תמיד גם במקרה הזה מדיה חברתית פורחת במשברים. לנו רק נשאר לקוות שישראל לא תהיה מעורבת בהם בפעמים הבאות.

מילה אחרונה: העמוד של orange בפייסבוק אותו אנו מנהלים הוא תוצאה של שיתופי פעולה חוצי ארגון וחוצי חברות. תודה גדולה לכל החברים שלנו ב- orange ולכל השותפים בפרויקט המדהים הזה.

בימים האחרונים הרשת הישראלית סוערת וגועשת בעקבות פרשת המשט לעזה ועל-פי הדיווחים מעל 1000 אתרים ישראלים הותקפו: פורטלים ואתרי חדשות (MSN ישראל, ג'רוזלם פוסט), קבוצות כדורגל (מכבי ת"א, מכבי ראשל"צ), מפלגות (ישראל ביתנו, הליכוד), מוסדות אקדמיים (אוניברסיטת בן גוריון) ולצידם אתרים מסחריים של מותגים כמו קוקה קולה, סטימצקי, אאודי ועוד.

לצד הפריצות ה"מסורתיות" לאתרים ישראלים בזמן משבר הרשת הפכה לזירה של מלחמת גולשים על דעת קהל, הסברה ופורקן עצבים שקיבלו ביטוי במדיה חברתית. לצד סרטונים רשמיים ולא רשמיים ב- YouTube והסברה עצמית בטוויטר, פייסבוק היא הזירה הבולטת ביותר – לא מפתיע בהתחשב בכך שישראל וטורקיה הן שתיים מהמדינות עם היקף החדירה הגבוה ביותר של פייסבוק במזרח התיכון.

מעבר לעניין ההסברה הישראלית שהוא נושא לפוסט בפני עצמו, למלחמה הזו נגררים גם מותגים ישראלים וגם אנחנו בבלינק התגייסנו בצו 8.

בלילה שלאחר תחילת פרשת המשט גילינו בעמוד הפייסבוק של orange עשרות גולשים טורקים שהציפו באופן מאורגן את ה- Wall של המותג במאות הודעות נאצה נגד ישראל. דגלים, תמונות, סרטונים וגם צלבי קרס וקריאות בעד היטלר – כל החבילה שמאוד לא נעימה לעיניים ישראליות.

כחצי שעה לאחר תחילת ההתקפה כבר ראינו בזמן אמת מאות תגובות הולכות ונערמות תוך דקות.

הודעה לדוגמה. ליחצו על התמונה להודעות נוספות

העמוד של orange לא היה עמוד המותג היחיד בפייסבוק שנפגע מהמתקפה. עמודים נוספים של מותגים בולטים כמו HP ודומינוס פיצה סבלו מהתקפות דומות, אלו ורבים אחרים הותקפו לצד מאות קבוצות, עמודים ופרופילים אישיים של ישראלים שנפרצו.

נראה שגולשים טורקים חיפשו עמודים של מותגים המוכרים להם באנגלית, בצירוף המילה Israel ולאחר מכן הפיצו את הקישור אליהם באמצעות קבוצות ועמודים אנטי-ישראלים בצורה מאורגנת.

כדי לטפל בבעיה, נקטנו במספר צעדים:

1. מעקב ובקרה: לאינטרנט אין "שעת סגירה". לא הגיוני לצפות למעקב הדוק אחר עמוד של מותג בכל שעות היום והלילה, אך בזמני משבר מהסוג הזה חשוב לתת תשומת לב מיוחדת לנוכחות של מותגים במדיה חברתית ולפקח עליהם יותר מהרגיל. במקרה הזה, בגלל האופי הצעיר של העמוד ציפינו לדיונים פוליטיים שעלולים להידרדר במהירות. המעקב הזה איפשר גם גילוי כמעט מידי של ההצפה.

2. מהירות תגובה: ההתקפה התקיימה בשעות הלילה המאוחרות ובכל-זאת מספר גולשים ערניים שביקרו בעמוד שמו לב אליה והחלו לתקוף בחזרה. אם היינו בוחרים לפעול ולהגיב רק בבוקר למחרת ההפרעה שיצרו המציפים לשיחה בעמוד הייתה גבוה יותר.

3. שקיפות מול הגולשים: מיד כשהבחנו במתקפה החלטנו ליידע את החברים בעמוד שאנו מודעים למצב ומטפלים בו. ההודעה הובילה מיידית לעשרות תגובות ששיבחו והודו ל- orange.

עדכון של אורנג' וכמה מתגובות הגולשים. ליחצו לצפייה בשרשור המלא

4. שימוש בכלים הטכנולוגיים: במהלך הלילה בהרבה עבודה סיזיפית מחקנו את כל ההודעות נגד ישראל והרחקנו מהעמוד את כל הגולשים הבעיתיים. אפשר למחוק הודעה של גולש מעמוד או לחסום אותו מרשימת החברים וניתן לעשות את שתי הפעולות בפעולה אחת ולחסוך זמן ועבודה. היכרות מעמיקה עם הכלים העומדים לרשותנו בפייסבוק ובכל פלטפורמה אחרת, גם אם הם לא בשימוש יום-יומי, היא הכרחית.

5. טיפול נקודתי: על כל הודעה שנמחקה וגולש שהוגבל הגיעו עשרות גולשים חדשים שהציפו את העמוד, והבנו שיש לנו עסק עם קבוצה גדולה ומאורגנת היטב שגם בחרה לתקוף את העמוד בשעות הלילה כאשר הם מצפים שהוא לא יהיה מפוקח.

כפתרון זמני, החלטנו לסגור את האפשרות לחברים לכתוב על ה- Wall בעמוד למהלך הלילה כדי למנוע מהודעות נאצה חדשות להתפרסם בו, ולפקח עליו באופן צמוד למחרת עד למציאת פתרון קבוע.

ההחלטה לא הייתה פשוטה בגלל התזמון שלה: העמוד היה בשיא של פעילות עם אלפי אינטראקציות מצד הגולשים בשבוע, שהודו ל- orange על ה- Wall על פרויקט orange RockCorps שנחתם יום קודם לכן בהופעה של ריהאנה, אך כמות הודעות הנאצה לא יכלה לאפשר שיחה תקינה בעמוד.

6. טיפול במקור הבעיה: פנינו לנענע 10, נציגת פייסבוק בישראל וביקשנו לסייע לנו בפתרון לבעיה. פייסבוק העולמית – שכבר הכירה את הנושא והייתה מוצפת בפניות של גולשים מרחבי העולם – לא יכלה להציע את עזרתה ולבסוף בחרנו בפתרון יצירתי.

באמצעות ממשק ניהול העמוד הגבלנו את האפשרות לגישה לעמוד לחברים מישראל בלבד, לצד כמה מדינות נוספות שהגיעו מהן חברים רבים שזיהינו בעזרת כלי ה- Analytics החדש. הצעד הזה הוביל לעצירת המתקפה על העמוד משום שגולשים מחוץ לישראל לא יכלו לגשת אליו.

במקרה של חברת סלולר ישראלית שפחות רלוונטית לישראלים שחיים בחו"ל, זה היה הפתרון הטוב ביותר שאיפשר לנו ולגולשים לחזור לשגרה כבר בבוקר למחרת.

לסיכומו של ענין, מבחינתי הלקח החשוב ביותר מהמקרה הזה הוא שפייסבוק לא שונה מכל מקום אחר בו מתנהלת שיחה ברשת, ובכלל בין בני אדם. כמו בכל מקום אחר גם בפייסבוק ישראלים כמו ישראלים מתמלאים ציונות, שוכחים את התלונות ההדדיות ומתאחדים נגד ה"אויב" בשעת משבר. במקרה שלנו, התקיפה הטורקית משכה את תשומת הלב והפריעה לשיחה התקינה למשך כיומיים אך היא גם איחדה את הגולשים יחד, יצרה תחושת קהילתיות בעמוד בו חברים כ-15 אלף חברים ועודדה הזדהות עם המותג.

התנהגות הגולשים במקרה הזה מרתקת בעיני, משום שמדובר בעמוד של מותג ולא בעמוד "ממלכתי". הם כעסו, תקפו בחזרה, שוחחו ביניהם וניסו להרגיע אחד את השני וגם פנו ישירות ל- orange בבקשות או רעיונות כיצד לטפל בבעיה.

גולשים מבקשים מ- orange טיפול, דקות לאחר תחילת ההצפה בעמוד

הקו הניטראלי שבו נקטנו וקטיעה מיידית של כל דיון בעל אופי פוליטי עזרו לגולשים להיזכר שהם משוחחים בעמוד של מותג ישראלי-בי"ל ולא בעמוד רשמי של מדינת ישראל ומנע מדיונים אנטי-טורקיים להתפתח, אך גם יצר גל של עשרות תגובות תמיכה במותג ובישראל במה שנתפס כמלחמה על ההסברה הישראלית.

הדרך בה פעלנו הוכיחה את עצמה כנכונה טכנית ובעיקר תוכנית, וכמו תמיד גם במקרה הזה מדיה חברתית פורחת במשברים. לנו רק נשאר לקוות שישראל לא תהיה מעורבת בהם בפעמים הבאות.

מילה אחרונה: העמוד של orange בפייסבוק אותו אנו מנהלים הוא תוצאה של שיתופי פעולה חוצי ארגון וחוצי חברות. תודה גדולה לכל החברים שלנו ב- orange ולכל השותפים בפרויקט המדהים הזה.

פורסם במקור בבלוג של בלינק ובחורים ברשת.

מבין סביבת מכריי, שיש בהם אחד או שניים שמבינים ומשתמשים בפייסבוק יותר מפעם-פעמיים ביום, נראה שאני כרגע היחידה שעומדת להשתמש בפיצ'רים המתקדמים שההגדרות החדשות מציעות – רוב המשתמשים מרגישים שזה פשוט דורש יותר מדי השקעה (ועל כך בפוסט הבא). אבל אם נעזוב את זה רגע בצד המהלך הזה, שמצטרף אל שאר השינויים האין-סופיים מהזמן האחרון, הוא יותר מהכל הצהרת כוונות של פייסבוק.

פייסבוק מנסה לצאת מהגן הנעול אל העולם הפתוח. ראינו את זה עם עדכונים בזמן אמת ועם השינויים בעמוד הבית החדש – וזה עוד כלום, שינויים נוספים ודרמטיים מתוכננים בחודשים הראשונים של 2010. גם פייסבוק רוצה שיצטטו סטטוסים של גולשים מאירן, יציגו תמונות או סרטונים – ולא בטוויטר, פליקר ויוטיוב. הבעיה היא שכל כל עוד הסטודנט האירני נמצא ב- Network של אירן והכתב האמריקני ב- Network של קליפורניה, זה לא יקרה. מה עושים? מבטלים גם ה- Networks שהיו רלוונטיות בימי הקולג' העליזים.

הצעד המתבקש הבא במהלך כזה הוא חברויות חד-צדדיות בדומה למודל של טוויטר: אם אני משתפת במידע שלי את כולם ואתה רוצה לעקוב אחרי המידע שלי, למרות שאנחנו לא מכירים או שסתם לא בא לי להיות מחוברת אלייך – למה לא? כבר היום בספק-פירצת אבטחה ספק-בכוונה ברורה, פייסבוק מכניסה לסטרים שלנו גם את מי שביקשנו ממנו חברות מבלי שאישר אותה עדיין (לא אישר, אבל לא עשה ignore). מודל כזה יוסיף לפייסבוק  שתי שכבות נוספות של קשר, כך שיהיו לנו Friends, Followers, Following אם להשתמש במונחים קיימים. הימור שלי – אם (כש)זה יקרה פייסבוק תקרא להם Fans או Supporters, כמו בעמודים.

כדוגמה אישית מרק צוקרברג, שעד לאחרונה הפרופיל האישי שלו היה חסום לחלוטין, פתח אותו (ברובו, או לפחות לכאורה) לעיני כל.

בסטטוס האחרון שלו הוא הסביר:

"For those wondering, I set most of my content to be open so people could see it. I set some of my content to be more private, but I didn't see a need to limit visibility of pics with my friends, family or my teddy bear :)"

כמו כל גולש פייסבוק ממוצע גם אתרי הטכנולוגיה לא יכלו להתאפק, והדבר הראשון שהם הלכו לבדוק הוא את התמונות. האמת שאותי מעניין יותר לראות את הסטטוסים מהימים הראשונים של האתר, אם למישהו יש סבלנות לנבור אחורה 5 שנים שיעדכן אותי.

מרק צוקרברג, מייסד פייסבוק. באופן אישי אני מרגישה הרבה יותר רגועה כשאני יודעת שזה האיש שמחזיק את המפתחות לרשת החברתית הגדולה בעולם ולכל המידע האישי שלי מהשנתיים וחצי האחרונות. אתם לא?

צחוק ודוגמה אישית בצד, האם פייסבוק באמת תשיג את מה שהיא מכוונת אליו, או שזה יחזור אליה כמו בבומרנג?

הגדרות נקודתיות זה טוב ויפה, אבל כל עוד לא ניתן לערוך את המידע אחורה ולהגדיר שכל העדכונים עד היום יופיעו בהגדרות הישנות והעדכונים מעתה והלאה תחת ההגדרות החדשות, פייסבוק לא תשיג את מבוקשה.

בינתיים, אני מעדיפה לראות איך המשתמש הקטן שחולק באותה רשימת חברים את ההורים, האחים, 2 אקסיות, בוס וחברים מהצבא יימצא שימוש בכלים החדשים, לכן בפוסט הבא מדריך מלא לשימוש בהגדרות הפרטיות של פייסבוק – לא רק למי שפנאטי לגבי הפרטיות שלו.

דמיינו שבפיד שלכם בטוויטר היה מופיע עדכון על כל משתמש שהתחיל לעקוב אחרי משתמש אחר. מעניין? רלוונטי?

פייסבוק מנסה להתחרות ישירות בטוויטר ולהציג לנו עדכונים חיים, כל הזמן. הלייבפיד החדש בא לענות על הצורך הזה, עם בעיה אחת: הוא מכיל המון אינפורמציה לא רלוונטית.
כ-40% מהעדכונים שלי כרגע מכילים עדכונים טכניים לחלוטין ולא סטטוסים: אנשים הופכים לחברים אחד של השני, מגיבים זה לזה, מצטרפים לאירוע והעדכונים הללו תופסים מקום זהה לעדכון של סטטוס. בפיד הקודם זה פשוט לא קרה.

עכשיו דמיינו שתקבלו עדכון בטוויטר על משתמש שעושה ריטוויט למשתמש אחר שהעדכונים שלו מוגנים, רק שתראו בעדכון רק את העובדה שהחבר עשה ריטוויט, בלי המסר של החבר המוגן.

למה הכוונה? בפיד שלי מופיע עדכון על חבר שהגיב לסטטוס של חבר שלו, בלי לראות את התגובה או את הסטטוס המקורי בעדכון. גרוע מזה, הפרופיל של החבר-של-החבר בכלל חסום עבורי.
עדכון כזה הוא לחלוטין לא רלוונטי, והוא מופיע בניוזפיד שאמור להכיל את העדכונים המעניינים ביותר.

פייסבוק לא פירטה לעומק בפוסט על עמוד הבית החדש על-פי מה העדכונים הללו נבחרים, אבל עושה רושם שזה שילוב של העדכונים המוגבים והאהובים ביותר, וחברים שאנחנו נמצאים איתם באינטרקציה גבוהה (מגיבים הרבה לעדכונים שלהם).
העדכון הזה לא עונה על שניהם, אבל נתעלם ממנו לרגע ונניח שמדובר בבאג שעוד יפתר בהמשך.

הבעיה המרכזית היא שעמוד הבית החדש מכריח את המשתמש לבחור: להישאר לא מעודכנים בזמן אמת ולצפות בעדכונים רלוונטיים ו(אולי) מעניינים שזוכים לעניין רב בתגובות או לייקים בלי הסחות, או לצפות בכל העדכונים בזמן אמת, להישאר מעודכנים אבל להיות מוצפים באינפורמציה טכנית על פעולות של חברים שברובה לא רלוונטית.

תוסיפו על זה את העובדה שכ-40% מהעמוד נשאר ריק מהצדדים אחרי גלילה קצרה במקום לנצל את השטח (כפי שהוא נוצל בפורמט הקודם של העמוד, עם ההיילייטס) וקיבלתם עמוד לא מנוצל ולא מתוכנן כראוי.

הפיתרון ההגיוני ביותר יהיה לאפשר למשתמשים לבחור את סוג העדכונים שהם מעוניינים לקבל בניוזפיד, כמו בגירסאות מוקדמות יותר של דף הבית.
עד אז, נאלץ לבחור: רלוונטיות או עדכונים חיים. בעמוד החדש של פייסבוק אי אפשר להנות מכל העולמות.

כל מי שמכיר אותי גם יודע שבדרך-כלל אני לא עצלנית, במיוחד בכל מה שקשור באינטרנט, וכבר כמה חודשים שאני עורכת מחקר קטן, קוראת ומוצאת טיפים שיעשו את הטיול הזה מוצלח יותר. באופן טבעי, בתור "תושבת קבע באינטרנט" (הציטוט הזה תמיד מצחיק אותי) בקבוצת חברים שהכירה במקור דרך פורום לצורך הטיול הזה לא יצאנו אפילו פעם אחת מהבית, אם לא מחשיבים סושיות אקראיות שבהן תיכננו את צעדינו. את הכל, כולל הכל, עשינו והזמנו דרך האינטרנט.

אז למה עצלנית?
לצורך המחקר שלי כמעט לא גיגלתי, חיפשתי או נאלצתי לדלות את המידע החשוב מתוך מדריכים ארוכים ומשעממים.
קיבלתי מיילים נהדרים, מפורטים ברמה כזו שצריך רק לאסוף את כולם ולהוציא סיפרון כיס; סיפורי מסע בבלוגים; סקירות וטיפים מפורומים; איפה המסעדות הכי טובות, מתי להזמין טיסה ומתי מלון, על מה להתפשר ועל מה בשום פנים ואופן לא לוותר ואיפה החנות הכי זולה והכי מגניבה בלונדון ובעולם כולו. כשחיפשנו מלון זול-אך-נטול-פשפשים, שלחו אותנו ל- Trip Advisor ושם קראנו חוות דעת מפורטות עד רמת הטפטים על הקירות של אנשים שכבר ביקרו שם ובחרנו את המלון הטוב ביותר ביחס למחיר.

לא הייתי ממהרת להספיד את Google ושאר מנועי החיפוש המסורתיים אבל את המחקר שלי אני ערכתי בעזרת אנשים. חברים, מכרים וזרים מוחלטים בפייסבוק, טוויטר, פורומים, בלוגים… "Social Media", "Web 2.0", "Collaboration" – תקראו לזה איך שאתם רוצים באיזה שפה שאתם רוצים.

בשורה התחתונה זה בסך-הכל אנשים.

ואז הבנתי שאני כל הזמן מקטרת על זה שכווולם מדברים על טוויטר. אותם "כולם" הם הבלוגרים שמככבים ב- Google Reader שלי, פחות או יותר כל (או לפחות רוב) הבלוגרים הטכנולוגיים שכותבים בשפת הקודש. נדמה שלפעמים שכחנו (כן, גם אני) שיש עוד נושאים לכתוב עליהם בעולם.

עיבוד מחשב: ארז וולף

נכון, יש לפעמים פוסטים מאוד מעניינים וכל אחד לוקח את זה לזווית שלו, אבל קצת נמאס לי לשמוע על טוויטר.

אז את הפוסט אני אכתוב, אבל נדמה לי שאני אתזמן אותו לתקופה בה ההיסטריה סביב טוויטר תרגע קצת.