דמיינו שבפיד שלכם בטוויטר היה מופיע עדכון על כל משתמש שהתחיל לעקוב אחרי משתמש אחר. מעניין? רלוונטי?

פייסבוק מנסה להתחרות ישירות בטוויטר ולהציג לנו עדכונים חיים, כל הזמן. הלייבפיד החדש בא לענות על הצורך הזה, עם בעיה אחת: הוא מכיל המון אינפורמציה לא רלוונטית.
כ-40% מהעדכונים שלי כרגע מכילים עדכונים טכניים לחלוטין ולא סטטוסים: אנשים הופכים לחברים אחד של השני, מגיבים זה לזה, מצטרפים לאירוע והעדכונים הללו תופסים מקום זהה לעדכון של סטטוס. בפיד הקודם זה פשוט לא קרה.

עכשיו דמיינו שתקבלו עדכון בטוויטר על משתמש שעושה ריטוויט למשתמש אחר שהעדכונים שלו מוגנים, רק שתראו בעדכון רק את העובדה שהחבר עשה ריטוויט, בלי המסר של החבר המוגן.

למה הכוונה? בפיד שלי מופיע עדכון על חבר שהגיב לסטטוס של חבר שלו, בלי לראות את התגובה או את הסטטוס המקורי בעדכון. גרוע מזה, הפרופיל של החבר-של-החבר בכלל חסום עבורי.
עדכון כזה הוא לחלוטין לא רלוונטי, והוא מופיע בניוזפיד שאמור להכיל את העדכונים המעניינים ביותר.

פייסבוק לא פירטה לעומק בפוסט על עמוד הבית החדש על-פי מה העדכונים הללו נבחרים, אבל עושה רושם שזה שילוב של העדכונים המוגבים והאהובים ביותר, וחברים שאנחנו נמצאים איתם באינטרקציה גבוהה (מגיבים הרבה לעדכונים שלהם).
העדכון הזה לא עונה על שניהם, אבל נתעלם ממנו לרגע ונניח שמדובר בבאג שעוד יפתר בהמשך.

הבעיה המרכזית היא שעמוד הבית החדש מכריח את המשתמש לבחור: להישאר לא מעודכנים בזמן אמת ולצפות בעדכונים רלוונטיים ו(אולי) מעניינים שזוכים לעניין רב בתגובות או לייקים בלי הסחות, או לצפות בכל העדכונים בזמן אמת, להישאר מעודכנים אבל להיות מוצפים באינפורמציה טכנית על פעולות של חברים שברובה לא רלוונטית.

תוסיפו על זה את העובדה שכ-40% מהעמוד נשאר ריק מהצדדים אחרי גלילה קצרה במקום לנצל את השטח (כפי שהוא נוצל בפורמט הקודם של העמוד, עם ההיילייטס) וקיבלתם עמוד לא מנוצל ולא מתוכנן כראוי.

הפיתרון ההגיוני ביותר יהיה לאפשר למשתמשים לבחור את סוג העדכונים שהם מעוניינים לקבל בניוזפיד, כמו בגירסאות מוקדמות יותר של דף הבית.
עד אז, נאלץ לבחור: רלוונטיות או עדכונים חיים. בעמוד החדש של פייסבוק אי אפשר להנות מכל העולמות.

אני יודעת, לשמוע על פרטיות מבחורה שמתחזקת בלוג, מחזיקה בפרופילים פעילים ב-5-6 רשתות חברתיות וכמה מערכות פורומים זה קצת מצחיק, אבל הדילמה בין חשיפה לבין השמירה על הפרטיות היא דילמה שמלווה אותי באופן יום-יומי.

תכננתי לכתוב פוסט על הכללים שמנחים אותי, אבל גיליתי שאין בעצם כאלה. אני פועלת לפי אינטואיציה, לא פעם מוצאת את עצמי כותבת פוסט או סטטוס, מהססת לפני השליחה ולפעמים גם מוחקת.

אז הרשו לי להשאיר את זה כשאלה פתוחה- מה הקווים שמנחים אתכם?

איזה נושאים הם מחוץ לתחום ומתי האצבע על ה"שלח" מהססת?

נענע10 תשיק השבוע (ע"פ השמועות ביום ראשון) אפליקציית טוויטר בעברית בשם הלא עברי בעליל talker, ובינתיים העלתה אותה לרשת בהשקה רכה, כנראה כדי לאפשר לטוויטרספירה להתרשם ולנסות אותה לפני הקהל הרחב.

האפליקצייה, פרי פיתוחו של הסטארטאפ  DevUnity של אלון כרמל (המידע דרך newsgeek) נראית כמו אתר לכל דבר, ואפילו החיבור לטוויטר הישן והטוב לא מובן מאליו עד שעמוד ההרשמה הפיל אותי לתוך עמוד אישור האפליקצייה של טוויטר.

עוד מוקדם להתרשם מהאפליקציה. ההשקעה ראויה לציון, אבל זה לא הוגן לשפוט שירות חדש עוד לפני שהושק באופן רשמי. השאלה המרכזית בשלב הזה צריכה להיות בעיני לא מה טיב השירות, אלא למה מצפה נענע10 מהמהלך?

גיא אליאב, המנכ"ל הכבר לא-כל-כך-חדש של נענע לא גילה את הטוויטר אתמול. תוכן גולשים גם הוא לא בדיוק מונח שזר לו, והוא הגיע מהאתר המתקדם ביותר בנושא בארץ לאתר שחוץ מישרא-בלוג, מעולם לא חרט את הנושא על דגלו. הפורומים אף פעם לא היו להיט גדול והמעבר לעיצוב החדש הרג אותם לגמרי כשבטיימינג מושלם (עבור הגולשים) צץ ברשת אג'נדה וקלט בשמחה חלק מהקהילות א-לה IOL ותפוז של תחילת העשור.

נענע היא אחד האתרים שאימצו את טוויטר מוקדם יחסית לאחרים וכרגע מחזיקה בשלושה חשבונות רשמיים פעילים: @nana10 הכללי, @nana10net למדור המחשבים ו- @nana10ent למדור התרבות, ובאותה נשימה אפשר לספור בקבוצה את @channel10 שמתוחזק ע"י האינטראקטיב של ערוץ 10 ו- @israblogeditors של צוות ישרא-בלוג. עוד נקודה לזכותם היא שבניגוד לחשבונות אחרים של אתרים (@Technology של כלכליסט לדוגמה), החשבונות של נענע השכילו לעשות שימוש חכם יותר בכלי שעמד לרשותם ובמקום לזרוק לינקים לכל כתבה שעלתה באתר, הם עורכים סינון מסוים וגם מנהלים שיחה עם טוויטריסטים אחרים.

עכשיו הם לוקחים את זה עשרה צעדים קדימה ומשיקים טוויטר בעברית. לא שירות מתחרה, לא חיקוי – ניסיון להנגיש את השירות הקיים ולדחוף אותו קדימה בארצנו הקטנטונת. בדיוק כמו השימוש ב- Facebook Connect שהושק לפני כמה חודשים, גם הפעם נענע הולכת עם הזרם במקום נגדו, לוקחת את הכלים המוכרים והאהובים למשתמשים ומטפחת אותם.

חשוב להבין – גם עבור הטוויטריסטים וחשוב מכך, עבור נענע 10, ש- talker לא מתאים למי שכבר משתמש בטוויטר. מי שכבר שם לא צריך ממשק בעברית וגם לא ממשק וובי. אנחנו מסתדרים מצוין עם twhirl, TweetDeck, TwitterFox ושאר האפליקציות הקיימות, תודה רבה.

לעומת זאת עבור האנשים ששואלים מה זה לעזאזאל הטוויטר הזה ובשביל מה הוא טוב, talker לצד סרטוני הדרכה בעברית והבאזז התקשורתי יכול לעשות את השינוי, אם ישכילו לשווק אותו בצורה נכונה. עבור המשתמש המתחיל talker ידידותי יותר, מאיים פחות, בשפת הקודש ונמצא כחלק מאתר מוכר. נכון שזה לא הניסיון הראשון ליצור טוויטר בעברית – Snooz של תפוז הקדים את זמנו וניסה ליצור שירות מתחרה – אבל הפעם זה עוד יכול לתפוס כי בנענע שספגו מכה קשה עם העיצוב החדש הבינו מאז – If you can't beat them, join them.

ואז הבנתי שאני כל הזמן מקטרת על זה שכווולם מדברים על טוויטר. אותם "כולם" הם הבלוגרים שמככבים ב- Google Reader שלי, פחות או יותר כל (או לפחות רוב) הבלוגרים הטכנולוגיים שכותבים בשפת הקודש. נדמה שלפעמים שכחנו (כן, גם אני) שיש עוד נושאים לכתוב עליהם בעולם.

עיבוד מחשב: ארז וולף

נכון, יש לפעמים פוסטים מאוד מעניינים וכל אחד לוקח את זה לזווית שלו, אבל קצת נמאס לי לשמוע על טוויטר.

אז את הפוסט אני אכתוב, אבל נדמה לי שאני אתזמן אותו לתקופה בה ההיסטריה סביב טוויטר תרגע קצת.

נכון שבטוויטר יותר קל. הרבה יותר פשוט לזרוק כמה מילים שבמילא יעלמו אחרי חצי שעה, להגיב או לעשות RT מאשר להיאבק בטקסט, לקרוא אותו אינספור פעמים, לחזור ולקרוא אותו גם אחרי הפרסום ובסוף לשנוא כל מילה ומילה (אם אתם הייתם קוראים את הפוסט הזה 50 פעם, גם אתם הייתם שונאים אותו).

אז כן, בלוג. כרגע ב- WordPress.com, עם תבנית ועיצוב זמני, עד שאסיים לבנות משהו משלי.

הפעם אני מקווה להתמיד.