הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה הם לא הסטודנטים באוניברסיטה ת"א. אנחנו חלשים יותר מסגל ההוראה ולא מאוגדים- אגודת הסטודנטים החדשה יעילה בעיקר בחלוקת סופגניות בחנוכה, רובנו עסוקים בעבודה, בחיי משפחה או בשניהם ובימים כתיקונים לא ממש מתעניינים במה שקורה בכיתות הלימוד רגע אחרי שהשיעור מסתיים.

זה לא שלא אכפת לנו, פשוט אין לנו זמן לזה. הלימודים בפתוחה הם מטבעם כאלה – קוראים, מגיעים לשיעור, מכינים כמה מטלות, ניגשים לבחינה וחוזר חלילה עד לתואר המבוקש. פה ושם מכירים סטודנטים אחרים להעביר איתם קורס או שניים, אבל באופן כללי, מעורבות חברתית זה לא הצד החזק של או"פניקים. ככה זה כשבכיתה אחת אפשר למצוא מנהלים, חיילים, אמהות בחופשת לידה, קשישים ותיכוניסטים שיכלו להיות הנכדים שלהם. אם היה לנו זמן, רצון או אנרגיות לזה כנראה שהיינו חוסכים מעצמנו את ערימות הספרים וסוגרים את הסיפור באוניברסיטה סגורה או מכללה, כמו שאמא תמיד רצתה.

וסגל האו"פ יודע את זה, ולכן בחר להשבית את הלימודים דווקא באמצע הסמסטר, להפעיל לחץ על האוניברסיטה על-ידי פגיעה בנו – הסטודנטים, בידיעה ברורה שאנחנו לא נעשה שום דבר בנידון. כל מי שמעורה במה שקורה באו"פ צפה את השביתה מבעוד מועד, ובהתאם אף אחד לא ציפה שהיא תתרחש במהלך חופשת הקיץ. אבל גם לא באמצע סמסטר. לסטודנטים אין לאן לברוח, אי אפשר לדלג סמסטר, להחליף את הקורס ואף אחד לא יחזיר לנו את הכסף והזמן האבוד בחזרה. המו"מ, צודק ככל שיהיה, מתנהל כבר חודשים והמנחים יכלו לבחור שלא לפתוח את הסמסטר, שיבושים באמצע הסמסטר זו כבר סחטנות לשמה.

השבוע, לאחר הכרזות המנחים בשבוע שעבר שהם לא יענו לשאלות הסטודנטים בשום דרך, התחילו לצוץ בתיבה שלי ושל סטודנטים אחרים מיילים ממנחים שמזכירים לנו שאנחנו עדיין צריכים להגיש ממ"נים, וזאת בניגוד להוראת האוניברסיטה. ממ"ן היא מטלה שכל סטודנט בפתוחה מקיים איתה יחסי אהבה/שנאה, מעין שיעורי בית שצריך להגיש בקורס ממוצע בתדירות של אחת לשבועיים-שלושה (סטודנט ממוצע לוקח בין שניים לארבעה קורסים בסמסטר, שמקבילים בערך לארבעה-שמונה קורסים באונ' סגורה).

נשאלת השאלה למה הסטודנטים אמורים לעמוד במטלות בזמן, כשהמנחים שלהם שובתים? כן, אנחנו סטודנטים בפתוחה, אנחנו צריכים לדעת לפתוח ספר לבד ואין לי צל של ספק שסטודנט סביר ומעלה יכול להתמודד לבד עם ממ"ן וגם עם קורס שלם בלי הנחיה, למעט קורסים ספציפיים. אבל בחרתי לשלם כ-2,000 ש"ח לקורס ב'הנחיה מוגברת' (כ-14 מפגשים בסמסטר, בדרך-כלל פחות) בשביל כמה קיצורי דרך משמעותיים שממקדים אותי בעשרות או מאות דפים, במקום האלפים שיש בחומר הלימוד, ולכן לא ברור לי למה מצופה ממני, כסטודנטית, להתעלם מזה, לאבד את היכולת להתייעץ, לשאול שאלות ולדון על החומר עם סטודנטים אחרים ועם המרצה שלי וגם לעמוד בכל החובות שלי.