בלוג לא אתי » אישי http://etis.co.il הבלוג של אתי סורוז'ון Fri, 23 Sep 2011 14:52:30 +0000 he hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.2
הבלוג בשיפוצים http://etis.co.il/2009/07/under-construction/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=under-construction http://etis.co.il/2009/07/under-construction/#comments Sun, 19 Jul 2009 19:57:56 +0000 אתי סורוז'ון http://www.spoile.me/eti/?p=6 אני מעבירה את הבלוג לאיחסון עצמאי,

הבלוג עובר כמה שיפוצים ויעלה שוב בימים הקרובים.

]]> http://etis.co.il/2009/07/under-construction/feed/ 0 האינטרנט עושה אותי עצלנית http://etis.co.il/2009/05/the-internet-makes-me-lazy/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=the-internet-makes-me-lazy http://etis.co.il/2009/05/the-internet-makes-me-lazy/#comments Sat, 30 May 2009 07:02:58 +0000 אתי סורוז'ון http://etis.co.il/?p=148 כל מי שקורא אותי בטוויטר ובפייסבוק כבר יודע שאני טסה לחו"ל בעוד כמה ימים. כל הטיול המדובר הוא עניין של שבוע עם כמה חברים טובים – שלושה וחצי ימים בלונדון, שלושה וחצי בצרפת – ואני לא מפסיקה לדבר על זה כבר חודש.
לא בדיוק היעד הפופולארי ל'טיול שאחרי צבא', אבל אני תמיד ידעתי שהטיול שלי יהיה לארה"ב, או יורוטריפ קטן. את דרום אמריקה והמזרח הרחוק אני משאירה לשאר בני גילי, כמו שאני משאירה להם את העבודות הזמניות והפסיכומטרי. זה פשוט לא בשבילי.
בכל אופן, סטיתי מהנקודה. ארה"ב זה לא, שתי ערים באירופה זה גם לא בדיוק יורוטריפ ושבוע זה הרבה פחות ממה שתיכננתי, אבל אילוצים כאלה ואחרים הובילו לכך שזה הטיול הראשון שלי לחו"ל מזה חמש שנים, וסוג של טיול של אחרי צבא באיחור אופנתי.

כל מי שמכיר אותי גם יודע שבדרך-כלל אני לא עצלנית, במיוחד בכל מה שקשור באינטרנט, וכבר כמה חודשים שאני עורכת מחקר קטן, קוראת ומוצאת טיפים שיעשו את הטיול הזה מוצלח יותר. באופן טבעי, בתור "תושבת קבע באינטרנט" (הציטוט הזה תמיד מצחיק אותי) בקבוצת חברים שהכירה במקור דרך פורום לצורך הטיול הזה לא יצאנו אפילו פעם אחת מהבית, אם לא מחשיבים סושיות אקראיות שבהן תיכננו את צעדינו. את הכל, כולל הכל, עשינו והזמנו דרך האינטרנט.

אז למה עצלנית?
לצורך המחקר שלי כמעט לא גיגלתי, חיפשתי או נאלצתי לדלות את המידע החשוב מתוך מדריכים ארוכים ומשעממים.
קיבלתי מיילים נהדרים, מפורטים ברמה כזו שצריך רק לאסוף את כולם ולהוציא סיפרון כיס; סיפורי מסע בבלוגים; סקירות וטיפים מפורומים; איפה המסעדות הכי טובות, מתי להזמין טיסה ומתי מלון, על מה להתפשר ועל מה בשום פנים ואופן לא לוותר ואיפה החנות הכי זולה והכי מגניבה בלונדון ובעולם כולו. כשחיפשנו מלון זול-אך-נטול-פשפשים, שלחו אותנו ל- Trip Advisor ושם קראנו חוות דעת מפורטות עד רמת הטפטים על הקירות של אנשים שכבר ביקרו שם ובחרנו את המלון הטוב ביותר ביחס למחיר.

לא הייתי ממהרת להספיד את Google ושאר מנועי החיפוש המסורתיים אבל את המחקר שלי אני ערכתי בעזרת אנשים. חברים, מכרים וזרים מוחלטים בפייסבוק, טוויטר, פורומים, בלוגים… "Social Media", "Web 2.0", "Collaboration" – תקראו לזה איך שאתם רוצים באיזה שפה שאתם רוצים.

בשורה התחתונה זה בסך-הכל אנשים.

]]> http://etis.co.il/2009/05/the-internet-makes-me-lazy/feed/ 2 מוגן: דילמה http://etis.co.il/2009/05/%d7%93%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2593%25d7%2599%25d7%259c%25d7%259e%25d7%2594 http://etis.co.il/2009/05/%d7%93%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%94/#comments Tue, 12 May 2009 15:09:48 +0000 אתי סורוז'ון http://etis.co.il/?p=107

הפוסט הזה מוגן. צריך להזין סיסמה כדי לקרוא אותו:


]]> http://etis.co.il/2009/05/%d7%93%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%94/feed/ 8 כאן שביתה? http://etis.co.il/2009/04/%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259b%25d7%2590%25d7%259f-%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2594 http://etis.co.il/2009/04/%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%94/#comments Sun, 26 Apr 2009 20:50:21 +0000 אתי סורוז'ון http://etis.co.il/?p=26 הסגל הזוטר באוניברסיטה הפתוחה פתח בשבוע שעבר בשביתה לא מוגבלת בזמן. מדברי המנחים על תנאי העסקתם שביתה היא בהחלט צעד מתבקש ולגיטימי, והכעיס אותי לשמוע על המכתב ששיגרה הנהלת האונ' למנחים שאותרו כמשתתפים בשביתה. אך נשאלת השאלה באיזה מחיר ועל גבם של מי המנחים נאבקים.

הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה הם לא הסטודנטים באוניברסיטה ת"א. אנחנו חלשים יותר מסגל ההוראה ולא מאוגדים- אגודת הסטודנטים החדשה יעילה בעיקר בחלוקת סופגניות בחנוכה, רובנו עסוקים בעבודה, בחיי משפחה או בשניהם ובימים כתיקונים לא ממש מתעניינים במה שקורה בכיתות הלימוד רגע אחרי שהשיעור מסתיים.

זה לא שלא אכפת לנו, פשוט אין לנו זמן לזה. הלימודים בפתוחה הם מטבעם כאלה – קוראים, מגיעים לשיעור, מכינים כמה מטלות, ניגשים לבחינה וחוזר חלילה עד לתואר המבוקש. פה ושם מכירים סטודנטים אחרים להעביר איתם קורס או שניים, אבל באופן כללי, מעורבות חברתית זה לא הצד החזק של או"פניקים. ככה זה כשבכיתה אחת אפשר למצוא מנהלים, חיילים, אמהות בחופשת לידה, קשישים ותיכוניסטים שיכלו להיות הנכדים שלהם. אם היה לנו זמן, רצון או אנרגיות לזה כנראה שהיינו חוסכים מעצמנו את ערימות הספרים וסוגרים את הסיפור באוניברסיטה סגורה או מכללה, כמו שאמא תמיד רצתה.

וסגל האו"פ יודע את זה, ולכן בחר להשבית את הלימודים דווקא באמצע הסמסטר, להפעיל לחץ על האוניברסיטה על-ידי פגיעה בנו – הסטודנטים, בידיעה ברורה שאנחנו לא נעשה שום דבר בנידון. כל מי שמעורה במה שקורה באו"פ צפה את השביתה מבעוד מועד, ובהתאם אף אחד לא ציפה שהיא תתרחש במהלך חופשת הקיץ. אבל גם לא באמצע סמסטר. לסטודנטים אין לאן לברוח, אי אפשר לדלג סמסטר, להחליף את הקורס ואף אחד לא יחזיר לנו את הכסף והזמן האבוד בחזרה. המו"מ, צודק ככל שיהיה, מתנהל כבר חודשים והמנחים יכלו לבחור שלא לפתוח את הסמסטר, שיבושים באמצע הסמסטר זו כבר סחטנות לשמה.

השבוע, לאחר הכרזות המנחים בשבוע שעבר שהם לא יענו לשאלות הסטודנטים בשום דרך, התחילו לצוץ בתיבה שלי ושל סטודנטים אחרים מיילים ממנחים שמזכירים לנו שאנחנו עדיין צריכים להגיש ממ"נים, וזאת בניגוד להוראת האוניברסיטה. ממ"ן היא מטלה שכל סטודנט בפתוחה מקיים איתה יחסי אהבה/שנאה, מעין שיעורי בית שצריך להגיש בקורס ממוצע בתדירות של אחת לשבועיים-שלושה (סטודנט ממוצע לוקח בין שניים לארבעה קורסים בסמסטר, שמקבילים בערך לארבעה-שמונה קורסים באונ' סגורה).

נשאלת השאלה למה הסטודנטים אמורים לעמוד במטלות בזמן, כשהמנחים שלהם שובתים? כן, אנחנו סטודנטים בפתוחה, אנחנו צריכים לדעת לפתוח ספר לבד ואין לי צל של ספק שסטודנט סביר ומעלה יכול להתמודד לבד עם ממ"ן וגם עם קורס שלם בלי הנחיה, למעט קורסים ספציפיים. אבל בחרתי לשלם כ-2,000 ש"ח לקורס ב'הנחיה מוגברת' (כ-14 מפגשים בסמסטר, בדרך-כלל פחות) בשביל כמה קיצורי דרך משמעותיים שממקדים אותי בעשרות או מאות דפים, במקום האלפים שיש בחומר הלימוד, ולכן לא ברור לי למה מצופה ממני, כסטודנטית, להתעלם מזה, לאבד את היכולת להתייעץ, לשאול שאלות ולדון על החומר עם סטודנטים אחרים ועם המרצה שלי וגם לעמוד בכל החובות שלי.

]]> http://etis.co.il/2009/04/%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%94/feed/ 9 דרושה: מוטיבציה http://etis.co.il/2009/04/%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%99%d7%91%d7%a6%d7%99%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2593%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%2595%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2591%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2594 http://etis.co.il/2009/04/%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%99%d7%91%d7%a6%d7%99%d7%94/#comments Thu, 23 Apr 2009 16:57:22 +0000 אתי סורוז'ון http://etis.co.il/?p=23 נתחיל בוידוי: אין לי רישיון.

ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל לא משנה כמה טסטים עשיתי (ארבעה, תודה ששאלתם) זה פשוט לא עבד, ומעולם לא הוצאתי רישיון. אני לא אוהבת לנהוג, אני לא אוהבת לחץ, ונהיגה בכלל וטסט בפרט גורמים לי ללחץ. באופן כללי אפשר להגיד שאני והכביש לא מסתדרים כל-כך טוב, שלום-שלום, לא יותר.

בגילי ה"מופלג" נדמה לי שכולם ניידים, חוץ ממני. האוטובוסים היום-יומיים מעייפים אותי, המוניות מרוקנות לי את חשבון הבנק ובערבים נמאס לי להיות תלויה בחברים שצריכים לעשות סיבוב גדול כדי לזרוק אותי בבית. ובכל-זאת לפני שנתיים הפסקתי עם שיעורי הנהיגה ומאז לא ניסיתי שוב.

אם זה לא מספיק, תוקף התיאוריה שלי כבר פג מזמן ועכשיו אני אצטרך ללמוד שוב על תפקודי המנוע המרתקים.

אז מה עושים? איך לקבל בחזרה את הביטחון ולחזור לשיעורי נהיגה? והכי חשוב – איך עוברים את הטסט הארור בשלום?

טיפים יתקבלו בברכה.

]]> http://etis.co.il/2009/04/%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%99%d7%91%d7%a6%d7%99%d7%94/feed/ 10